על השקעות אלטרנטיבות בכלל ועל נדל"ן בפרט

על השקעות אלטרנטיבות בכלל ועל נדל"ן בפרט

על השקעות אלטרנטיבות בכלל ועל נדל"ן בפרט

פרויקטים להשקעה

ההזדמנות להחשף להשקעות ייחודיות במחיר פרי - סייל לפני כולם

Ann-Arbor

בשנים האחרונות עלה קרנן של ההשקעות האלטרנטיביות, בעיקר על רקע סביבת הריבית הנמוכה שאפיינה את מרבית השווקים בעולם המערבי והמחירים הגבוהים של שוקי ההון שהציגו ביצועים יוצאי דופן. אמנם, בשנתיים האחרונות סביבת הריבית השתנתה מן הקצה אל הקצה ועלתה בחדות במסגרת ההתמודדות עם הלחצים האינפלציוניים, ועדיין, להשקעות אלטרנטיביות יש תפקיד חשוב בכל תיק השקעות ובכל תקופה.

 

אפיקי השקעה אלטרנטיביים – הרציונל

ההיגיון שבבסיס תחום ההשקעות האלטרנטיביות הוא פיזור וגיוון תיק ההשקעות בתחומים שלהם קורלציה נמוכה לשוקי ההון. אם בעבר מרבית תיקי ההשקעות התאפיינו בהשקעה במניות (סיכון גבוה) ובאגרות חוב (סיכון נמוך-בינוני), כיום תיקי ההשקעות כוללים גם חשיפה לאפיקי השקעה אחרים, שאינם בהכרח סחירים בשוקי ההון.

השקעות אלטרנטיביות, כפי שניתן להבין משמן, מהוות חלופה להשקעה המסורתית בשוקי ההון. החשיבות של חלופה כזו היא בדמות הפיזור שהיא מעניקה ובייחוד בהיותה בעלת קורלציה נמוכה לשוקי ההון המאפשרת למתן את התנודתיות של תיק ההשקעות ולצלוח תקופות משבריות בצורה טובה יותר. כמו כן, הגיוון שמציעות השקעות אלטרנטיביות, כפי שנפרט מיד, מגדיל את יכולת ההתאמה בהשקעה לצרכים של המשקיע ולפרופיל הסיכון שלו.

 

תחומי ההשקעות האלטרנטיביות

באופן כללי, תחום ההשקעות האלטרנטיביות הוא רחב מאוד, ובכל זאת ניתן למנות שלושה תחומים עיקריים:

  • נדל"ןהשקעות נדל"ן, משחר ההיסטוריה, הן פופולריות מאוד, ובשנים האחרונות בעיקר על רקע סביבת הריבית הנמוכה שדחפה את שוקי הנדל"ן לעליות עד לשינוי המדיניות בשנה שעברה. במסגרת תחום ההשקעות האלטרנטיביות פותחו מכשירים רבים המאפשרים חשיפה לנדל"ן שלא בהכרח באמצעות רכישה של שטח או מבנה במובן המסורתי.
  • חוב – תחום החוב, על סוגיו השונים, הוא כללי בפני עצמו ומאפשר חשיפה לתחומים שונים, כמו נדל"ן, פעילות עסקית של חברות ואף אשראי צרכני. הקידמה הטכנולוגית שבאה לידי ביטוי במודלי חיתום משוכללים וברשתות P2P הפכו את תחום החוב להשקעה פופולרית בקרב המשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד.
  • השקעות פרטיות – קרנות הון-סיכון, קרנות גידור או קרנות PE מאפשרות למשקיעים חשיפה בשלבים מוקדמים או מאוחרים לפעילות העסקית של חברות בתחומים שונים או חשיפה לאסטרטגיות השקעה מתקדמות, השמורות בדרך כלל למשקיעים אמידים במיוחד.

 

נדל"ן כהשקעה אלטרנטיבית

תחום הנדל"ן, כאמור, אחד המרכזיים מבין ההשקעות האלטרנטיביות, מספק פיזור וגיוון לתיק ההשקעות. מכשירי ההשקעה השונים המאפשרים חשיפה אלטרנטיבית לנדל"ן שלא באמצעות השקעות סחירות בשוק ההון, מגוונים בעצמם – חלקם מציעים הכנסה שוטפת לאורך תקופת ההשקעה וחלקם מבוססים על מכירה במחיר גבוה לאחר השבחה לאחר תקופת השקעה הנעה בין מספר חודשים לשנים.

עיקר ההשקעות בתחום נחלקות לשני סוגים: השקעות אקוויטי (Equity) בהן המשקיע רוכש בעלות או אחוזי בעלות על נכס מסוים, והשקעות חוב (Private Debt) בהן המשקיע רוכש חלק מהלוואה הניתנת ליזם או בעל נכס כנגד שיעבוד על הנכס. כלומר, חשיפה לנדל"ן מתאפשרת בצורות שונות ולכל אופן השקעה יתרונות וחסרונות משלו.

יתרה מכך, תחום הנדל"ן בהיותו מגוון, מאפשר חשיפה באמצעות מכשירים וסקטורים שונים. ניתן להשקיע בנדל"ן מסחרי, בתחום התשתית, בסקטור הנדל"ן החקלאי, דאטה-סנטרים, מלונאות ותיירות, מגורים ועוד. לכל תחום מאפיינים משלו והוא מושפע באופן ייחודי ממצב השוק, שיעור הריבית, מגמות דמוגרפיות ומנתונים מאקרו ומיקרו כלכליים רבים שחשוב להכירם.

 

השקעות נדל"ן בחו"ל – השקעה בקבוצה

אחת מצורות ההשקעה השכיחות בנדל"ן, כאפיק אלטרנטיבי לשוקי ההון, מבוצעת בחו"ל ומאפשרת לקבוצת משקיעים פרטיים להיכנס כשותפים לעסקה. בשיטה זו, משקיעים מתחילים או משקיעים מנוסים יכולים להשיג חשיפה בסכומי השקעה נמוכים יחסית לפרויקטים בהיקפים גדולים ובנכסי נדל"ן בארה"ב, באירופה וברחבי העולם.

בדרך זו, ישנה חשיבות גדולה למקצועיות וניסיון החברה המנהלת את שותפות ההשקעה. תפקידה לאתר נכסים אטרקטיביים בשווקים בהם המחירים נמוכים בעוד התשואה הצפויה תהייה גבוהה, לקבוע את אסטרטגיית ההשקעה, לנהל ולבקר אותה וכל זאת לאחר ביצוע מעמיק של ניתוח הסיכונים שבהשקעה המבוסס על שלל נתונים.

שוק הנדל"ן האמריקאי הוא דוגמה טובה לשוק הכולל הזדמנויות רבות של השקעה, בשל גודלו העצום והשונות הגדולה בין אזורי ההשקעה השונים. ההיכרות המעמיקה שלנו עם אזור המיד-ווסט בארה"ב מאפשרת לנו לאתר עסקאות בעלות פוטנציאל שאנו מזהים שיניבו תשואות גבוהות למשקיעים וגם יספקו להם חשיפה אלטרנטיבית להשקעות המסורתיות בשוקי ההון.

**אין לראות באמור לעיל כייעוץ ו/או המלצה להשקעה. פרטי ההשקעות שלנו יוצגו בפני 35 ניצעים בלבד בכפוף לחוק הרשות לניירות ערך (תשכ"ח-1968).

לקבלת מידע מלא על עסקאות פתוחות לגיוס כרגע

ניהול סיכונים בנדל"ן

ניהול סיכונים בנדל"ן

ניהול סיכונים בנדל"ן

השפעת ריבית ותפוסה על התשואה השוטפת והמכירה

פרויקטים להשקעה

ההזדמנות להחשף להשקעות ייחודיות במחיר פרי - סייל לפני כולם

Ann-Arbor

ניהול סיכונים הוא חלק אינטגרלי בכל השקעה שנעשית. אירועים רבים יכולים להשפיע על תוצאות השקעה מסוימת ועלינו לעשות מאמץ בכדי לקחת בחשבון כמה שיותר פרמטרים ואת השפעת השינוי בהם על השקעתנו.

עלייה בריבית יכולה להיות ההבדל בין רווח להפסד בפרויקט. כולנו מבינים זאת. אבל איך זה באמת עובד?

בשנה וחצי האחרונות הריבית בעולם המערבי עלתה בחדות בניסיון להתגבר על האינפלציה שפרחה בעולם מאז היציאה מסגרי הקורונה.

בארה"ב הריבית עלתה ב 5.5% ובכך יצרה מעמסה משמעותית על לוקחי ההלוואות ובראשם פעילי הנדל"ן שנאלצו להתמודד עם ריבית גבוהה משמעותית מזו שתוכננה במקור.

איש מקצוע רציני חייב לקחת בחשבון גם השפעות שליליות ולהיות מוכן להן. כך שבבואנו לתכנן פרויקט עסקי כלשהו, וודאי שבעסקת נדל"ן יש לבצע מבחני סיכון הקרואים גם stress tests או מבחני לחץ  ולבחון כיצד שינויי מאקרו ומיקרו ישפיעו על העסקה שלנו בשוטף ובמכירה.

במאמר זה נבחן שינוי בשניים מהפרמטרים המשמעותיים ביותר, חיצוני ופנימי ונראה את השפעתם על העסקה. נבצע את המחקר שלנו על הריבית שהיא כמובן שהשפעה חיצונית והתפוסה, שהיא כמובן, פנימית. נבחן את השפעת השינוי בהם על התשואה השוטפת ועל רווחי המכירה.

על מנת לפשט את החישוב ניקח כדוגמא עסקה המונה 10 בתים במישיגן ארה"ב שבוצעה אצלנו לפני מס' שנים ונריץ עליה את השינויים בריבית ובתפוסה ונראה מהן נקודות הקיצון ואת השפעות העלאת הריבית וירידת התפוסה על ההכנסות, הרווחים וכמובן רווחי המכירה.

Ann-Arbor

המבחן

לקחנו עסקה בה נרכשו 10 בתים באמצעות מימון בנקאי בשנת 2021 והריבית הייתה 5% ל 5 שנים והבנק מימן 65% (קרוי בעגה המקצועי 65% LTV) וההון העצמי היווה כ 35%. התפוסה בבתים בעת רכישתם ולקיחת ההלוואה מהבנק הייתה 95%. שוויים כ $1מ, ממוצע השכירות עמד על 1046$ והוצאות התפעול הממוצעות עמדו על 30% מההכנסות.

 

 

להלן הנתונים

כעת נריץ תרחישים של העלאות בריבית ונבחן את השפעתם על התשואה השוטפת:

ניתוח התוצאות

בחנו את המודל ב 3 תרחישי ריבית. הריבית הקיימת, 5%, וריבית של 7% ו 9%. שאר הנתונים ללא שינוי.

ההשפעה על הרווח השוטף והתשואה הייתה משמעותית. נעזרנו בריבית בלון, דהיינו רק תשלומי ריבית לאורך חיי ההלוואה (בשפיצר זה היה מורכב יותר) והתשלום עלה מ 32,500$ בשנה ל 58,500$, כאשר במקביל התשואה השוטפת שקיבלנו ירדה ביותר ממחצית. מ 11% ל 4%.

כעת בחנו את נקודת ההיפוך – ההפסד. הנקודה ממנה לא נרוויח כסף ונצטרך להביא כסף נוסף על מנת לעמוד בתשלומי הריבית לבנק וכמובן בהוצאות התפעול.

מהמספרים עולה שבריבית של 11% בעסקה זו, נתחיל להפסיד כסף. נשמע לכם דמיוני? כיום בנקים ומלווים דורשים ומקבלים על הלוואות כאלו ריבית של 10% – 15% ומשכנתא רגילה חצתה את רף ה 8%. מסתבר שהריבית היא בהחלט סיכון שיש לקחת בחשבון.

כעת נשלב את אלמנט התפוסה. נתחיל להוריד את התפוסה. באזורים בהם החברה שלנו עובדת אמנם לא חווינו תופעה כזו, בעיקר בגלל המחסור העצום בבתים. אך זהו סיכון משמעותי שיש לחשב אותו.

העלינו את אחוז הבתים הפנויים, ה Vacancy rate. וב 20% בריבית של 9% התשואה השוטפת, דהיינו ההכנסות פחות הוצאות התפעול ירדו ל 0. כך שמעל לריבית זו נצטרך להביא כסף מהבית לתשלומי ההוצאות. אגב, בריבית 5%, בה העסקה באמת נמצאת, התשואה ירדה ל 8%. כך שאנו רואים כמה העסקה רגישה לשינויי הריבית בצורה משמעותית מאשר שינויים בתפוסת הבתים.

מובן שהמודל שלקחנו הינו פשוט ואינו לוקח מרכיבים רבים בחשבון. כגון נזקי דייר ושיפוצים הנדרשים בעקבות עזיבת הבית וכדומה. ניתן לראות השפעות נוספות, עליית מיסי עירייה, דמי ניהול ואפילו התייקרות הביטוח. אך המסר ברור. יש לבקש מכל יזם תוכנית עסקית הכוללת מבחני לחץ ולנתח את הסיכוי להתרחשות ארוע שכזה.

חשוב כמובן להבין את נסיונו של היזם ודרכי התמודדותו בהווה ובעבר עם ארועים כאלו.

בשולי הדברים וברוח אופטימית נגיד שיש לבחון את אותם פרמטרים של סיכון כיוון ההפוך, כדי לראות את השפעתה העתידית של ירידת ריבית על העסקה וכמובן את הגידול בהכנסות בעקבות תפוסה גבוהה יותר או שכר דירה ממוצע שנמצא במגמת עלייה.

בחלק ב'  ננתח את הסיכון על רווחי המכירה. נראה באיזו ריבית ותפוסה עסקה הופכת להפסדית וכיצד ניתן להמנע מזה.

חלק ב'

השפעות הריבית והתפוסה על המכירה. או היכן נתחיל להפסיד במכירה?

מרבית משקיעי הנדל"ן מקווים לתשואה שוטפת נאה משכר דירה אך באמת מפנטזים על עליית ערך הנכס שקנו. כמובן שככל שהנכס ממונף יותר, הרי שהרווח על ההון העצמי במקרה ויש עליית ערך – רב יותר.

מאידך, ראינו, שבריבית או תפוסה מסוימת בעסקה לדוגמא שבחנו בחלק א', הריבית לבנק קדמה לנו המשקיעים ואף סיטואציות מסוימות אילצו אותנו להביא כסף לתשלומי החובה. אגב, ישנם בנקים הקובעים אמות מידה, קוביננטס הכוללים לדוגמא יחס ריבית לרווח, ה  DSCR ומדדים אחרים. כלומר, גם אם נביא את הכסף, עדיין נחשב כמפרי תנאי ההלוואה והבנק יוכל לקרוא לפדיון כל ההלוואה.

כיצד קובעים את שוויו של הנכס?

ישנן נוסחאות רבות והנייר אינו יכול להכיל את כולן. אנו נבחן את השתיים המרכזיות שבאמצעותן בוחנים שוויו של נכס. עסקאות השוואה ובאמצעות נוסחת cap  פשוטה. למעשה הן מחוברות יחדיו.

נמשיך לבחון את עסקת 10 הבתים שרכשנו ב 2021 ונעזרנו בה בדוגמא בחלק א'.

במקרה זה אנו בוחנים רוכש מקצועי, משקיע, הרוכש 10 בתים בבת אחת. רוכש פרטי יכניס גם שיקולים אישיים, כגון קירבה למקום עבודתו, למשפחתו, לבתי ספר, למרכזי קניות או פארקים ואלו ישפיעו על המחיר. מובן שהוא גם ידקדק בכל פרט בבית ויבקש לתקן או להוריד מחיר על כל רכיב בבית שיזדקק לתיקון.

הרוכש הפוטנציאלי המקצוען וודאי יבחן זאת אך סביר שגם יבחן עסקאות דומות שנעשות בבתים דומים בערים בהן הבתים נמצאים. הוא יכול להיעזר בפרסומים באתרים ציבוריים דוגמא Zillow או Trulia ויכול לבקש מברוקר מקצועי לעשות עבורו שמאות, appraisal ולשאוב מידע מפרסומים מקצועיים כמו ה MLS.

השמאי ינסה לאתר בתים עם פרמטרים דומים, גודל הבית, מס' חדרי שינה, שירותים ומקלחות, גיל הבית ואף על מצבו הפיזי.

הוא יחשב את ההכנסה משכר הדירה ואם אין תפוסה מלאה בכל הנכסים, יחשב את ה GPR, ההכנסה המקסימלית בתפוסה של 100%.

הוא יעריך את ההוצאות הממוצעות, מיסי העירייה, הביטוחים, התיקונים ודמי הניהול לחברת הניהול.

אז הוא יקבל תוצאה הנקראת NOI. הרווח התפעולי. לפני עלויות ריבית לבנק, מס ופחת.

בדוגמא שלנו:

כעת הוא יעריך באיזה ריבית נהוג להוון את עסקאות בבתים מעין אלו, בערים ואזורים אלו. לזה קוראים קאפ או Capitalization, ריבית ההיוון.

כעת הנוסחה פשוטה. לוקחים את ה NOI ומחלקים אותו ב Cap. ברור שככל שהריבית המבוקשת על עסקה נמוכה יותר – השווי גבוה יותר.

ובעסקה לדוגמא שלנו:

בחנו 3 תרחישי היוון, cap, במכירת הנכסים והנחנו עלויות מכירה של 5%.

אז איך הגענו למחיר?

לקחנו את ה NOI , הרווח התפעולי, בשנה השלישית. חילקנו בשלושת התרחישים והגענו למחיר המכירה.

שימו לב, כיצד העלאת הריבית המאפשרת לקונה להשקיע בנכסים חסרי סיכון, כמו אג"ח של ממשלת ארה"ב, מעלה את הציפיות שלו מהעסקה ומכאן למעשה מורידה את מחירה.

אם בשנת 2022 עשינו עסקאות בקאפ 6%, היינו מקבלים על עסקה זו $1.2מ ומרוויחים מעל ל 200,000$, הרי שבקאפ 8% כפי שוודאי היו מבקשים מאיתנו כיום, מכירה כזו הייתה מייצרת לנו הפסד על ההשקעה ועם ההכנסות השוטפות היינו מגיעים לאפס רווח במקרה הטוב ולהפסד במקרה פחות טוב.

כאן אנו רואים כמה המכירה רגישה גם לתפוסה. כל עלייה בתפוסה, תעלה את ההכנסה התפעולית של הפרוייקט, ה NOI ובאופן ישיר את רווחי המכירה. התשואה להון בעסקה נעה כאן בין 25% ל 2% וממחישה ביתר שאת את השפעת הריבית על עולם הנדל"ן וסיכויי ההצלחה של עסקה.

**אין לראות באמור לעיל כייעוץ ו/או המלצה להשקעה. פרטי ההשקעות שלנו יוצגו בפני 35 ניצעים בלבד בכפוף לחוק הרשות לניירות ערך (תשכ"ח-1968).

לקבלת מידע מלא על עסקאות פתוחות לגיוס כרגע

השפעת מלחמות, מבצעים ואירועים אקסוגניים על הכלכלה

השפעת מלחמות, מבצעים ואירועים אקסוגניים על הכלכלה

השפעת מלחמות, מבצעים ואירועים אקסוגניים על הכלכלה

פרויקטים להשקעה

ההזדמנות להחשף להשקעות ייחודיות במחיר פרי - סייל לפני כולם

Ann-Arbor

מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בשבעה באוקטובר 2023 היא הזדמנות לנסוע אחורה בזמן ולבחון את ההשפעות של אירועים אקסוגניים על הכלכלה בישראל בטווח הקצר והארוך. בשבועות הראשונים מפרוץ הלחימה הבורסה המקומית ירדה בשיעור ניכר והשקל נחלש באופן משמעותי ביחס לדולר ולאירו, אולם עוד במהלך הלחימה החל תיקון ונרשמו עליות בשוק ההון המקומי והתחזקות בשער השקל שקיזזו את מרבית הירידות.

בתקופות מלחמה או אירועים חיצוניים משמעותיים כמו מגפות, אסונות טבע וכדומה, רמת אי הוודאות עולה ומשפיעה באופן מיידי על השווקים הפיננסיים ובהמשך גם על הכלכלה כולה. אמרה ידועה בשוקי הון היא כי הדבר השנוא ביותר על המשקיעים הוא חוסר הוודאות, קרי בהקשרים הפיננסיים לאי הידיעה משקל רב יותר אף מידיעה שלילית נתונה. מנגד, אמרה ידועה אחרת, גורסת כי מלחמות מקדמות צמיחה בתקופה שאחרי ולא משפיעות לשלילה בטווח הארוך.

אז מה נכון? נצא לבדיקה מהירה והמלצה בסופה.

תוצר וצריכה – השפעות שליליות בטווח המיידי והקצר

אירועים אקסוגניים ובלתי צפויים פוגעים בתוצר המקומי ובתחזית הצמיחה בטווח הזמן הקרוב. במקרה של מלחמה, למשל, גיוס כוחות מילואים פוגע בעסקים ומקטין את יכולת הייצור ואספקת השירותים הקבועה שלהם בזמן שגרה. באזורים מסוימים בהם ישנו סיכון בטחוני עסקים ומפעלים נסגרים והאווירה הכללית משפיעה על התנהגות הצרכנים שנוטים לרכוש פחות ומפחיתים את הביקוש לשירותים ומוצרים.

הירידה בתוצר ובהכנסות המדינה ממסים והצורך בתמיכה בכלכלה המקומית מחייבת את הממשלה להגדיל את תקציב המדינה, מה שעלול להגדיל גם את הגירעון הלאומי. רמות החוב הנמוכות של ישראל ביחס לעולם מותירות מרחב לגמישות ותמרון, אך לאורך זמן מלחמות פוגעות בצמיחה עקב הצורך בתוספות התקציביות ובעלות האלטרנטיבית שלהן. בטווח הזמן הבינוני, גידול בגירעון עלול להשפיע על היכולת של המדינה ללוות כספים בשווקים העולמיים ולהוביל גם להעלאות מיסים שיפגעו בצמיחה הכלכלית.

ככל שמלחמה אורכת זמן רב יותר, השפעתה הכלכלית, מטבע הדברים גדולה יותר. עלותה של מלחמת לבנון השנייה (2006) כאחוז מהתוצר הוערכה ב-1.5% וכדי לממן אותה נדרשה תוספת תקציב של 0.4% מהתוצר שנפרסה על פני שלוש שנים (כ-8 מיליארד שקלים). "צוק איתן" (2014), מערכה שנמשכה במשך 51 ימים ולא כללה תמרון קרקעי, הוערכה בעלות כוללת של 0.8%, לעומת מבצע "עופרת יצוקה" (2008) שעלותו הוערכה ב-0.5% מהתוצר. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב לא מסתמנת קפיצה בתוצר לאחר סיום המערכות והאירועים הביטחוניים.

מלחמות, אינפלציה וריבית מרכזית

מלחמות ואירועים כמו הקורונה מלמדים שהאינפלציה מושפעת באופן מהותי מאירועים אקסוגניים. הוצאה ממשלתית גדלה מתדלקת אינפלציה ואילו קיטון ברכישות צרכנים והאטה בפעילות העסקית במשק מובילים לירידה באינפלציה. הניגוד בין שתי המגמות מוביל להשפעות הפוכות לאורך השנים. מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן" הובילו לעלייה באינפלציה ואילו מלחמת לבנון השנייה, "עופרת יצוקה" ומבצעים משמעותיים אחרים הובילו לירידה באינפלציה.

על כל פנים, הריבית מסתמנת ככלי המרכזי של בנק ישראל לאחר תקופות של חוסר וודאות ואירועים אקסוגניים ומשמשת ככלי לתמיכה והחזרת המשק למסלולו. לאחר מלחמת לבנון השנייה נרשמה ירידה של הריבית המרכזית וכך גם לאחר מבצע "עמוד ענן" ו"צוק איתן". בהקשר זה, מלחמות "חרבות ברזל" פגשה את המשק הישראלי בריבית שיא ובתהליך של התקררות אינפלציונית מה שמדגיש את האפשרות של הורדת הריבית על מנת לתמוך בסביבה העסקית בישראל.

שוק ההון – ירידות תחילה, ואז תיקון

להבדיל מעמודי התווך של הכלכלה כמו התוצר והצריכה המושפעות לשלילה ממלחמות, בשוק ההון שולטת התנודתיות. כאמור, חוסר הוודאות היא שנאת המשקיעים ולכן ברוב המקרים בתחילתם של אירועי קיצון שוקי ההון סובלים מירידות חדות אך הם חווים תיקון מהיר יחסית עם שקלול הנתונים והעלאת רמת הוודאות, בין שלילית או חיובית.

ניתוח השפעת מלחמות ומבצעים צבאיים על שוק ההון המקומי (מדד ת"א 35) מראה כי לאורך השנים בחצי מהמקרים נרשמו ירידות חדות בתקופות האירוע ובחצי מהמקרים התרחשו דווקא עליות מתונות. חודש לאחר תום המלחמה או המבצע הביטחוני, במרבית המקרים נרשמו עליות, כמו גם לאחר שלושה חודשים ושנה.

פיזור – יכולת ההתמודדות עם אירועים לא צפויים

מלחמת חרבות ברזל שפרצה בשנת 2023 ממחישה את הצורך בפיזור השקעות על מנת להפחית את התנודתיות והסיכון שבהשקעות. בייחוד במדינה כמו ישראל הסובלת מאתגרים ביטחוניים רבים, פיזור השקעות למדינות בהם המצב הביטחוני יציב ואיתן בכוחו להקטין את החשיפה של המשקיע לאירועים אקסוגניים בשוק המקומי.

ארה"ב, למשל, נמצאת בנקודת כניסה מעניינת להשקעה לאחר התקררות אינפלציונית וריבית שצפויה לרדת, לראשונה מאז שנת 2020. אמנם לכל מדינה הבעיות השלה וחשיפתה לאירועים אקסוגניים קיימת, אך בהקשר הביטחוני, למשקיע בשוק האמריקאי הסיכון נראה קטן מתמיד.

**אין לראות באמור לעיל כייעוץ ו/או המלצה להשקעה. פרטי ההשקעות שלנו יוצגו בפני 35 ניצעים בלבד בכפוף לחוק הרשות לניירות ערך (תשכ"ח-1968).

לקבלת מידע מלא על עסקאות פתוחות לגיוס כרגע

פרויקטים להשקעה

ההזדמנות להחשף להשקעות ייחודיות במחיר פרי – סייל לפני כולם